מזונות ילדים בדיני משפחה 

כמו במקרים אחרים של ענף דיני המשפחה, גם חיוב הורים בנטל פרנסת הילדים בישראל נעשה בדרך כלל לפי ההשתייכות הדתית של ההורה. נישואין של בני זוג יהודיים נידונים לפי דין תורה, בעוד בני זוג נוצרים מקיימים את ענייניהם לפי חוקי הכנסייה אליה הם משתייכים ובני זוג מוסלמים פועלים לפי חוקי השריעה.

כאשר להורה אין דת, או כאשר השתייכותו הדתית אינה מוכרת בישראל או הדין הדתי החל על ההורה פוטר אותו מצרכי ילדיו, יוטל חיוב במזונות על ההורה מכוח הדין האזרחי.

נטל הפרנסה

גובה דמי מזונות נקבע לפי שלושה שלבים עקרוניים. בשלב הראשון מתבצע חישוב סך כל צרכי הילדים, המוגדר בתור "נטל הפרנסה". בשלב השני ישנו חישוב של האופן בו צריך להתחלק נטל הפרנסה בין ההורים, בעוד בשלב השלישי נעשה חישוב תשלומי העברה בין ההורים, אם הילדים מתגוררים רק אצל אחד מהם. ברוב המכריע של המקרים אין צורך בכל שלושת השלבים, היות ומכוח ההלכה היהודית בהליך גירושין ברבנות מוטל נטל הפרנסה במלואו על האב.

האב חייב במזונות כלפי האישה וכלפי הילדים. מזונות אלו מוטלים על האב ללא תלות בהכנסתו, כאשר אב אינו יכול לטעון כי הכנסתו אינה מאפשרת תשלום מזונות, היות ומדובר על חובה עקרונית וחשובה מאוד. אבות שמעוניינים לשנות את נטל המזונות, לקבל הטבות או להימנע לחלוטין מתשלום כזה עקב נסיבות אישיות, נדרשים להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה או עם טוען רבני מוסמך.
בתי המשפט מטילים את כל נטל הפרנסה על האב גם אם הנטל גבוה משמעותית מהכנסתו בפועל. יש לא מעט פסקי דין תקדימיים עליהם נשענים בתי המשפט, כאשר הבולט מתוכם הוא פסק דין הקובע כי צרכי כל ילד הם לפחות 1,150 ש"ח לחודש. עדכוני יוקר המחיה העלו את סך זה לרמה של 1,250 ש"ח בחודש. יחד עם זאת, עו"ד ליטל דראי יעקובוביץ מזהירה כי אין להקל ראש בסכום משום שסך המזונות לילד בפועל בדרך כלל גבוה יותר ויכול להגיע במקרים של הכנסה בינונית אפילו לרמה של 2,500 ש"ח בחודש לכל ילד.